מאריזות מלוכלכות שבולעות קהילות קטנות בדרום מזרח אסיה ועד פסולת שנערמת במפעלים מארה"ב ועד אוסטרליה,

האיסור של סין לקבל את הפלסטיק המשומש בעולם הכניס את מאמצי המיחזור לסערה.

מקור: AFP

● כשעסקי מיחזור נמשכו למלזיה, הלכה איתם כלכלה שחורה

● חלק מהמדינות מתייחסות לאיסור של סין כהזדמנות ומיהרו להסתגל

 מאריזות מלוכלכות שבולעות קהילות קטנות בדרום מזרח אסיה ועד לפסולת שנערמת במפעלים מארה"ב ועד אוסטרליה, האיסור של סין לקבל את הפלסטיק המשומש בעולם הכניס את מאמצי המיחזור לסערה.

במשך שנים רבות, סין לקחה את עיקר גרוטאות הפלסטיק מרחבי העולם, ועבדה חלק גדול ממנו לחומר באיכות גבוהה יותר שיכול לשמש את היצרנים.

אבל, בתחילת 2018, היא סגרה את שעריה כמעט לכל פסולת פלסטיק זרה, כמו גם חומרי מיחזור רבים אחרים, במאמץ להגן על הסביבה ועל איכות האוויר שלה, מה שהותיר מדינות מפותחות נאבקות למצוא מקומות לשלוח את הפסולת שלהן.

"זה היה כמו רעידת אדמה", אמר ארנו ברונט, מנכ"ל קבוצת התעשייה המבוססת בבריסל, הלשכה למיחזור בינלאומי.

"סין הייתה השוק הגדול ביותר לחומרי מיחזור. זה יצר זעזוע גדול בשוק העולמי".

במקום זאת, הפלסטיק הופנה בכמויות אדירות לדרום מזרח אסיה, לשם עברו ממחזרי הסינים.

עם מיעוט גדול דובר סינית, מלזיה הייתה הבחירה המובילה עבור ממחזרים סיניים שמעוניינים לעבור דירה, ונתונים רשמיים הראו כי יבוא הפלסטיק שולש מרמות 2016 ל-870,000 טון בשנה שעברה.

בעיירה הקטנה ג'נג'רום, סמוך לקואלה לומפור, הופיעו מפעלי עיבוד פלסטיק בכמויות גדולות, ששאבו אדים מזיקים מסביב לשעון.

תלוליות ענקיות של פסולת פלסטיק, שהושלכה לשטח הפתוח, נערמו בזמן שממחזרים נאבקו להתמודד עם הזרם של אריזות ממוצרים יומיומיים, כמו מזון וחומרי ניקוי כביסה, מגרמניה, ארה"ב וברזיל.

עד מהרה הבחינו התושבים בסרחון החריף מעל העיירה - סוג הריח המקובל בעיבוד פלסטיק, אך פעילי קמפיין סביבתיים האמינו שחלק מהאדים מגיעים גם משריפת פסולת פלסטיק שאינה איכותית מכדי למחזר.

"אנשים הותקפו על ידי אדים רעילים, והעירו אותם בלילה. רבים השתעלו הרבה", אמרה תושבת פואה ליי פנג.

"לא יכולתי לישון, לא יכולתי לנוח, תמיד הרגשתי עייפות", הוסיף בן ה-47.

נציגים של ארגון לא ממשלתי למען איכות הסביבה בודקים מפעל פסולת פלסטיק נטוש בג'נג'רום, מחוץ לקואלה לומפור במלזיה. צילום: AFP

פועה וחברי קהילה נוספים החלו לחקור, ועד אמצע 2018 איתרו כ-40 מפעלי עיבוד, שרבים מהם פעלו ללא אישורים מתאימים.

התלונות הראשוניות לרשויות לא הגיעו לשום מקום אבל הן המשיכו בלחץ, ובסופו של דבר הממשלה נקטה בפעולה. הרשויות החלו לסגור מפעלים בלתי חוקיים בג'נג'רום, והכריזו על הקפאה ארצית זמנית של היתרי יבוא פלסטיק.

33 מפעלים נסגרו, אם כי פעילים האמינו שרבים עברו בשקט למקום אחר במדינה. התושבים אמרו כי איכות האוויר השתפרה, אך נותרו כמה מזבלות פלסטיק.

באוסטרליה, אירופה וארה"ב, רבים מאלה שאוספים פלסטיק וחומרי מיחזור אחרים נותרו בחיפוש אחר מקומות חדשים לשלוח אותו.

הם התמודדו עם עלויות גבוהות יותר כדי לעבד אותו על ידי ממחזרים בבית, ובמקרים מסוימים פנו לשלוח אותו לאתרי הטמנה מכיוון שהפסולת נערמה כל כך מהר.

"שנים-עשר חודשים לאחר מכן, אנחנו עדיין מרגישים את ההשפעות אבל עדיין לא עברנו לפתרונות", אמר גארת' לאמב, נשיא גוף התעשייה לניהול פסולת ושיחזור משאבים של אוסטרליה.

חלקם היו מהירים יותר להסתגל לסביבה החדשה, כמו כמה מרכזים המנוהלים על ידי הרשויות המקומיות שאוספים חומרי מחזור באדלייד, דרום אוסטרליה.

המרכזים נהגו לשלוח כמעט הכל - החל מפלסטיק לנייר וזכוכית - לסין, אך כעת 80% מעובדים על ידי חברות מקומיות, כאשר רוב השאר נשלחים להודו.

האשפה מנופה וממוינת באתר המיחזור של Northern Adleide Waste Management Authority באדינבורו, פרבר צפוני של העיר אדלייד. צילום: AFP

האשפה מנופה וממוינת באתר המיחזור של Northern Adleide Waste Management Authority באדינבורו, פרבר צפוני של העיר אדלייד. צילום: AFP

לַחֲלוֹק:

"עברנו מהר והסתכלנו לשווקים מקומיים", אמר אדם פוקנר, מנכ"ל הרשות לניהול פסולת של צפון אדלייד.

"גילינו שעל ידי תמיכה ביצרנים מקומיים, הצלחנו לחזור למחירי האיסור שלפני סין".

בסין היבשתית, ייבוא ​​פסולת פלסטיק ירד מ-600,000 טון לחודש ב-2016 לכ-30,000 לחודש ב-2018, על פי נתונים שצוטטו בדו"ח האחרון של Greenpeace וה-NGO Global Alliance for Incinerator Alternatives.

פעם ננטשו מרכזי מיחזור שוקקים כאשר חברות עברו לדרום מזרח אסיה.

בביקור בעיר הדרומית שינגטאן בשנה שעברה, צ'ן ליון, מייסד הארגון הלא ממשלתי הסביבתי China Zero Waste Alliance, גילה שתעשיית המיחזור נעלמה.

"ממחזרי הפלסטיק נעלמו - היו שלטי 'להשכרה' שהודבקו על דלתות המפעל ואפילו שלטי גיוס הקוראים לממחזרים מנוסים לעבור לווייטנאם", אמרה.

מדינות דרום מזרח אסיה שהושפעו מוקדם מהאיסור בסין - כמו גם מלזיה, תאילנד ווייטנאם נפגעו קשה - נקטו צעדים להגבלת יבוא פלסטיק, אבל הפסולת פשוט הופנתה למדינות אחרות ללא הגבלות, כמו אינדונזיה וטורקיה, כך נכתב בדו"ח של גרינפיס.

עם הערכה של רק תשעה אחוזים מהפלסטיק שיוצרו אי פעם ממוחזר, הקמפיין אמרו שהפתרון היחיד לטווח ארוך למשבר פסולת הפלסטיק הוא שחברות ירוויחו פחות והצרכנים ישתמשו פחות.

הקמפיין של גרינפיס קייט לין אמרה: "הפתרון היחיד לזיהום פלסטיק הוא לייצר פחות פלסטיק".